החלטה בתיק המ"ש 7455-01-12

1.       בפני בקשה להארכת מועד להישפט בדוח משנת 2006. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.       עם קבלת הדו"ח, היה על המבקש לפנות למשטרה בבקשה להסבת הדו"ח לנהג, שנטען כי נהג ברכב במועד העבירה, [בצירוף תצהיר נהג ומסמכים נוספים] ומשלא עשה כן במסגרת המועדים הקבועים לכך, אין הוא יכול לבוא בטרוניה כלשהי.

3.       סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את סדרי הדין בגין עבירות מסוג ברירות משפט והפעולות מכוחו מוגבלות בזמן מטעמי יעילות וסופיות הדיון.

4.       מששולם הקנס השתכללה ההרשעה ורואים את הנהג כמי שהודה ונגזר דינו (עיין: רע"פ 8927/07, רע"פ 10200/07, רע"פ 2096/07).

5.       אין בהסבר המפורט בבקשה כדי להצדיק את השיהוי הרב שבהגשתה. [עיין: עפ"ת 34436-10-11 בורד נ' מ"י, עפ"ת 19502-11-11 שחר פוקס נ' מ"י).

6.       תמוה, כי היום בחלוף כ- 6 שנים מיום האירוע מוגש בצוותא עם הבקשה תצהיר של אדם הלוקח אחריות לביצוע העבירה, ללא שניתן כל הסבר הקושר אותו לאירוע ו/או למבקש.

7.       ניכר בעליל, כי הבקשה הוגשה בעקבות הודעה של רשות הרישוי על צבירת נקודות. סעיף 230 לחסד"פ לא נועד לאפשר התחמקות מאמצעי תיקון שנקבעו ע"י המחוקק.

8.       הבקשה נדחית .                                                                                                                                                                                                                         

ניתנה היום,  כ"ד  אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: